לנסות את הצו ראשון (לא באמת) אבל... אההההה...

היה לי אתמול הזדמנות לתרגל את היום הראשון של הצבא. הייתי עצבני... מאד עצבני... מאד מאד מאד מאד מאד עצבני. למה? אני יכולה לכתוב בעברית טוב, ואני אוהבת את זה. אבל אני מאד מתבישת כשאני צריכה לדבר עברית עם כל אחד: המורה שלי, החברים שלי, הרב שלי, אפילו עם החתול שלי (כן, כן לפעמים אני מדבר עברית לחתולים הקטנים שלי לתרגל)... אני יודעת שאני קצת מטופשת אבל זה איך בן-ציון בן-יהודה, הבן הראשון של אליעזר בן-יהודה, למד את השפת עברית כשאין לו אף אחד לדבר איתו. בכל-אופן, דברתי עברית לתרגל לצו ראשון אבל שכחתי את כל השפה... אז דיברתי את המילה "אההההההההה" אוד ואוד.

יש לי שלוש חודשים לפני הצו ראשון שלי באמת. אולי היומן רשת (בלוג זה מילה?) הזה יעזור לי להרגיש יותר בתוחה בי ולהשתפר את האוצר מילים שלי.

אהההההה... שבת שלום!