זו ההודעה הראשונה שלי בבלוג הזה. אני מניח שהדבר הכי הגיוני לעשות בהודעה הזאת הוא לספר לכם קצת עליי. עליתי לארץ לפני כמעט שנתיים מארצות הברית. אני רוצה לכתוב בבלוג הזה בעילום שם מפני שיש לי כמה סודות שאני שומר בחיי היומיום שלי.
ראשית הכל, אני אגיד לכם שלפי הזרם האורתודוקסי אני פשוט לא יהודי. התגיירתי לפי הטקס הרפורמי באמריקה. אני לא מגלה לאנשים בבית הכנסת שבו אני מתפלל בגלל שאני רוצה להמשיך להשתתף שם. מצאתי פה חברים טובים שאוהבים אותי ומקבלים אותי כמו שאני. הלוואי שאמצא באמצעות הבלוג הזה עוד אנשים שעברו ניסיון דומה, ויכולים לספר עוד על החיים שלהם.
לפני תחילת תהליך הגיור שלי (שדרש ממני שלוש שנים של לימודים) למדתי עברית מקראית ויוונית קוֹינֶה* (Koine Greek - ἡ κοινὴ διάλεκτος) במכללה נוצרית במדינה שלי באמריקה. הייתי שם שלוש שנים, עד שהם הדיחו אותי בגלל "חוסר האמונה" שלי. אמרתי להם שאני בכלל לא מבין בישו והם לא קיבלו את זה. מיד הצטרפתי לבית הכנסת הרפורמי (היחידי שנמצא במקום ההוא) ונדבקתי לתורה בכל הלב -- והתחלתי ללמוד איך לחיות את חוקיה ומשפטיה.
סיימתי את תהליך הגיור בגיל 23 ובאתי בפעם הראשונה לארץ בגיל 24 עם תגלית (הם ידעו הכל על העניינים האלה). התאהבתי באופן מיידי בארץ ישראל ופתאום נולדה בתוכי תשוקה לחזור ולבנות פה את החיים שלי. אני רוצה לעשות גיור אורתודוקסי, אבל אני לא רוצה להפוך להיות קיצוני ואובססיבי. אחד הדברים שאני מאוד אוהב בעצמי זה שאני מקבל כל בן אדם כמו שהוא. אני לא רוצה להשתנות להיות מישהו שחושב כל הזמן איך להחמיר יותר ושמסרב לאכול עם החברים שלו -- כי כבר ראיתי בעלי תשובה שסירבו לאכול במסעדות כשרות למהדרין בגלל האובססיביות שלהם. אני לא אהיה בן אדם כזה.
מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים? אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת עַצְמְךָ וְגָם לַעֲבוֹר גִּיּוּר אוֹרְתּוֹדוֹקְסִי? אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת רוֹבּוֹט אוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יִבְחַן כָּל־הַזְּמָן אֶת־הַמַּעֲשִׂים שֶׁלִּי. אֲנִי מַאֲמִין בִּפְרָטִיּוּת וּבְרָצוֹן חוֹפְשִׁי. אֲנִי שׁוֹמֵר מִצְווֹת בְּכָל כּוֹחִי, אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לִי בְּעָיָה עִם סַמְכוּתִיּוּת. הֲאִם אֲנִי לְבָד בְּזֶה?
לֵב קוֹרֵא
* תחפשׂו "קוינה" באתר "ויקיפדיה" - http://he.wikipedia.org
