מתחיל מחדש, בסדר?

אתם בתח ראוים שכוצאת כולם-- חוץ מיוכבד הנהדרת-- הפסיקו לכתוב פא בעולים אומרים. אבל אני עדיין צריכה לשפר את העברית שלי, אז חזרתי עם רעיון חדש.

כל שבוע, אני אכתוב שאילה בשוילכם, באנגלית וגם בעברית. אני אכתוב את התשובה שלי לשאילה, וגם אתם מוזמנים לענות ב"תגובות". לפי דעתי זה יהיה קיף!

Translation: I'm restarting this blog with a new format! Every week, I'll write a question for you, in English and in Hebrew. I'll write my own short answer to this question, and you're also invited to respond in "comments." (You don't need to be an official participant in the blog to answer. Try to write as much of your response in Hebrew as you can, although some English is ok too!) I think this will be fun!

בסדר, הינאי השאילה הראשונה: מה אתם אוהבים לעשות בחנוכה? 

Ok, here's the first question: What do you like to do during Chanukah?

התשובה שלי: אני ממש אוהבת להכין סופגניות. השנה שעברה, הכנתי סופגניות בסיגנון של ניו אורלינז-- "ביניז"! הם היו מעולה, אבל השנה אנחנו מנסים לאכול פחות שמן... אז כימאת אין סופגניות בשוילינו. :(

ספר חדש כדי לעזור לחולים!

ב'סד



שלום עליכם, חברים. התגעגעתם?

ב'עה עסקתי לכתוב ולפרסם ספר חדש שקיבל המלצות מרופים ופסיכולוגים:

יש צורך לתרופות, כלי רפואי, ואיצות טובות לשפר במצב חולה?

קנו

http://www.booklocker.com/books/4244.html

רפואות שלימות!

אפשר להזמין לי לדבר בהרצעה

וגם לדבר פנים לפנים בהעצמת אישית.

תתקשרו לgiveretgolani@gmail.com

ץ


Yocheved Golani

http://www.linkedin.com/in/yochevedgolaniink
http://twitter.com/yochevedgolani
www.yochevedgolani.com

and
http://itsmycrisisandillcryifineedto.blogspot.com

כנס שנתי בלוגרים בירושלים

ב'סד



הודות לחברת נפש בנפש אני מצפה להקיר לכולם בכנס הבלוגרים יהודי בארץ. התאריך הוא 13.09.2009.

רוצים להצטרף? לחצו פה. להתראות!



יוכבד גולני

http://www.linkedin.com/in/yochevedgolaniink

http://twitter.com/yochevedgolani

www.yochevedgolani.com

http://itsmycrisisandillcryifineedto.blogspot.com/

ב'סד

התחזית: חם!!!!

יש לי איצה טובה שהשתמשתי כשהייתי סטודנת צאירה בחיפה.

שיםו מתפחות או כובעים מכותנה 100% בתוך כיור מיים קרים. עכשיב יכולים להתלבש בכיסוי ראוש בנחת. ההרגשה דומה למיזונ אוויר.

כל טוב ויום נעים, יוכבד
http://www.linkedin.com/in/yochevedgolaniink

http://twitter.com/yochevedgolani

http://itsmycrisisandillcryifineedto.blogspot.com/

48hourfilm.com - Winning Counts

הערב במעבדה שבירושלים יוקרן הסרט "Winning Counts"-סרט שבוצע ע"י רמרביזיון במזגרת התחרות 48hourfilm.com היו 113 קבוצות שהשתטפו בארץ השנה. למי שאינו מכיר את הקונספט, כותבים מסריטים ועורכים סרט קצר ב48 שעות.

כחבתי את הטסריט יחד עם יואל הייבר שעלה ארצה לפני 3 חודשים. גם שחקתי בו. היתה לי חוייה ענקית לשחק עם שחקנים ישראלים מעולים-אניה בוקשטיין, אושרי כהן, דנה איבגי ואריה צרנר. גם עבדתי בהפקה ובעריכה ולכן אני מאד סקרנית לראות אותו על המסך הגדול אם אולם מלא אנשים. מייד אחרי ההקרנה יערך טקס לחלק פרסים לכל הזוכים. בהצלחה לכל המשתטפים -וביחוד לדניאל רמר-הבמאי שלנו. אני גאה בסרט שלנו וממחר תוכלו לצפות בכולם בעתר mako.co.il

חירום רפואי!!!!!!!!!!

ב'סד

תמוז 14

לא כתבתי בבלוג הזה לפני שבוע בגלל מצב חירום רפוי. לא הייתי החולה. החולה האמיתי הוא היה בנ צעיר לחברתי.

איזה נסיון שהיה לנו, אויוואוי!!!! הוא היה אכל סמים מסוכנים, משהו כביכול להיות רעל בשבילו.

איפה זה היה? אצל בית חבר.

מה היה את הפטרון? משהו במטבח שלי: חימר בנטונאית.

כדי לקרוא הסיפור, יכולים ללחץ כאן: http://itsmycrisisandillcryifineedto.blogspot.com/2009/07/how-playdate-almost-ended-childs-life.html

מצווה גדולה היא "ונשמרתם את נפשותכם.לגםרי!!!!!!!!!

להתראות, יוכבד.

http://www.linkedin.com/in/yochevedgolaniink http://twitter.com/yochevedgolani http://itsmycrisisandillcryifineedto.blogspot.com

שלום עליכם ולהתראות

ב'סד
כ'ט סיון

מה חושבים בקשר התמונה? הייתי עומדת בקביש מוקדם בבוקר ביום ברכת החמה.
נהנתי להתפלל ככה.

במה אני עסוקה היום? אני יועצת "Self-Help Coach" שעוזרת לקליאנתים להצליח בתוכניות שלהם.

אני גם כן סופרת ועכשיו אני צריכה לרכוז בהכנות לספר חדשה, הסדרה שניה לספר שקוראים "איך להתמודד במצב חירום רפואי."

אני אוספת הקדשים (וכן נודע הקדשות) לזכר מישות לכבד למישהו או לבקש לרפואה שלימה למען חברים או קרובי משפחה.

בבקשה, אתם מוזמנים לגלוש לבלוג שלי http://itsmycrisisandillcryifineedto.blogspot.com/

כל טוב, ולהתראות. יוכבד

אמא חזרה הביתה!

בס"ד

אחרי כמה שבועות בטיול, התור ששמה הקן באדן-חלון שלי חזרה הביתה ודגרה על
ביצה חדשה. אני שמחה מאוד שהיא חזרה, ואני מקווה שהביצה הזאת תדגיר בקרוב.
אל תדאגו -- לא נפתח את החלון הזה עד שהגוזל יעוף מהקן.

גם אני שמחה להמשיך לחבר בבלוג.

תעפש H1N1

ב'סד

כב סיון תשס"ט


חשוב להבין פרתים ובמה לעסות בקשר שפעת H1N1
לכן, אתם מוזמנים לגלוש באינטרנט עד אטר עבריתhttp://www.health.gov.il/
או באנגלית http://www.health.gov.il/english/

לחיים בריותים, יוכבד

התחזית: חם!!!!!!!!!

ב'סד

יתכן שעולים חדשים לא מבינים את האוויר בארץ. אנחנו גרים קרוב לequator. אחרי חג הפסח התחזית תמיד אותו דבר, כל יום: חם!

חשוב מאוד לשמור את הבריות לכל המשפחה: תנוקות, ילדים והורים.

שתו מיים כל הזמן אפילו אם לא רוצים לשתות. שתו, שתו, שתו.

זה גם כן חשוב לנוח במשך היום: בצהריים.













להיתראות, יוכבד

אין לי זמן היום...

(בסדר, זה לא אחותי ואני. אבל אחותי תגיע!!)

בעוד שבוע, אחותי הקטנה תגיע לבקר אותי!! אני ממש קרובה לאחותי, אבל אנכנו לא מדברות מספיק. אני מאוד שמחה שהיא תגיע. הבעיה זה שאין לי זמן עכשיו... יש לי יותר מידי דברים לעשות לפני כשהיא מגיע! הדבר הכי קשה בעליה זה להיות רחוק ממשפחה, נכון?

מישהו יודע קונצרטים ביוני שיהיו יפים? אנכנו אוהבות קבוצות ישראליות כמו עידן רייכל, בית הבובות, וכך. זה יכול להיות כיף ללכת לראות משהו ביחד. היא תהיה פא בין ה10 וה23 ליוני.

ב'סד
ח סיון תשס'ט

נהנתי מאוד לנטוע את גריני פרחים לפני חודש. עכשיו יש לי פרחים יפים לתת לחברים :

יש לי תחביב לתת מתנות מליבי וגם לצחוק בכיף. ביום ירושלים הצתרפתי עם שכנים להתלבש כדמות היטורי-ה. תראו בתמונה של קבוצת שמשון הגיבור, דוד וגלי-ת עם אישה מפורסמת, והאישה לבד - רחל אישת רב אקיבה:






להתראות, יוכבד

חג מתן תורה שמח!

בס"ד

מצאתי את התמונה הזאת בארוץ-7. תהיו בריאים, ושנהיה קרוב יותר לגאולה ולהקב"ה!

באהבה,
חוה

חג שבועות שמח!

בעוד יומיים נחגוג את מתן התורה. אחרי שעם ישראל יצאו מארץ מצריים, ה׳ נפגש עם משה רבנו על הר סיני ונתן לו את התורה בשביל עם ישראל כלל. לפחות, ככה מלמדת המסורת היהודית. בכוונה אנחנו לא קוראים לחג הזה "חג קבלת תורה" אלה "חג מתן תורה." אנחנו מקבלים תורה כל יום ויום, אבל הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה רק פעם אחת לתמיד.

יהודים אוכלים מאכלי גבינה בחג זה כדי לזכור שיש לנו תורה שהיא מתוקה מדבש וחלב. חג שמח לכולכם. תהנו מהחיים החדשים שלכם בארץ זבת חלב ודבש (שמות ל"ג, ג)!

ב'סד







איזה חדשות! כתבתי כתבה לענין "מה יש לעסות בארץ עם ילדים ובלי כסף כל הקיץ". לחץ בhttp://ezratnashim.com/articles

תהנו!

להתראות, יוכבד

מה אתם אוכלים בשבועות?

אוד מאת יהיה שבועות. אני לא יודעת מאני אכין! אני יודעת שנוכל משהו חלבי, אבל עדיין יש בחירות. אולי משהו מסורתי, כמו
בלינצים וקוגל? אולי משהו יותר מודרני, כמי ספניקופיטה ועוגת גבינה?

פעם אחד, באוניברסיטה, זכיתי בתחרות עוגת גבינה בשבועות עם עוגת גבינה שוקולד-קפוצ'ינו. אולי אעשה את זה שוב!
http://allrecipes.com/Recipe/Chocolate-Cappuccino-Cheesecake/Detail.aspx

הבעיה היחידה זה כשלא יהיה לנו אורכים בשבועות. מישהו רוצה לבוא לקריאת ביאליק? :) אני אכין את העוגה בשמאל!

איפה אמא? ואיפה ביצה השנייה?

בס"ד

זוג תורים עשה את הקן באדן-חלון בחוץ לחדר העבודה שלנו -- דווקא במקום שאני כותבת את המאמרים שלי -- והאמא דגרה על שתי בצים. היא ישבה עליהם כמה שבועות עם גבה לפינת החלון, כשבעלי בסוף שם לב קול המייה ממאוד קרוב.

פתחנו את התריס כדי לברר אותו. הציפור עופה מהקן ושמנו לב שהייתה רק ביצה אחת! אולי אחת מהן נפלה מהאדן ושברה. אחרי הכל, אין שום דבר בקצה לשמור אותם! גם יש הרבה חתולים רעבים שמחכים למטה לאכול אותם.

האמא לא הייתה שם בכלל כשצלמתי את הקן. אני חושבת שהיא החליטה לעבור דירה כשפתחנו את התריס זמנים מדי. רק דבר אחד: היא שכחה לקחת את הביצה איתה! אני מקווה שהביצה שורדת, ואז האמא תהיה חייבת לחזור.

או אולי אנחנו נקח את הביצה ונסיים את מצוות "שילוח הקן"? מה אתם חושבים?

רק 16 נוספת...

בימים האחרוניים, התחלתי שיעור התאמךות, "עיצוב וחיטוב." המורה טובה, השיעור כיף, אבל... מה זה קשה!!

היום השתמשנו בשרירים שלא ידעתי היו לי. זה היה קשה םף העולם לי לעשות כל התרגיל 3 פעמים... אבל אחרי הפעם השלישית, המורה הייתה אומרת, "רק עוד 16"...

בדיוק עכשיו חזרתי לבית. אני מסריחה וכואבת אבל מרגישה טובה!

אוצר מילים

ב'סד

23 א''ר תשס'ט

נהנתי לבקר את חברים בשבת - הם היו במדינת קנדה ל3 שנים בגיוס עליה. צחקנו שהם עכשיב מדברים אנגלית כמעת כמו "גרינרס" (Greeners - European Jews who moved to English-speaking countries) ואני מדברת עברית יותר טוב מלפני כמה שנים. שרנו ביחד ונהננו את הידידות.

להיתראות!

יוכבד

לחגוג את ל''ג בעומר בגלות

אוקיי... הכפר שלי משוגע. אסביר:

 אני עדיין גרה בארצות הברית עד אוגוסט כשאהיה עולה. עכשיו אני עדיין אמריקנית, אבל אני לא מרגישה כמו אמריקנית. אני מאד מתוסכלת. למה? כי הכפר שלי משוגע!!!

אסור לעשות מדורה בכפר שלי. "מה אעשה בשביל ל''ג בעומר?!" שאלתי. אז אכתוב אימייל לראשי כבאים. התשובה שלו:

(אני מצטערת שזה בענגלית)

The Wilmette Fire Department does allow small controlled fires for the observances of religious holidays providing all the necessary precautions are met

בסדר. אבל זה לא הסוף של הבלגן. הראש של הכבאים ביקר אותי בבית שלי!!! הפתעה, לבדוק את החצר שלי. רק באמריקה. אז הוא אמר שאני צריכה לדפוק על הדלתות של השכנים להסביר שאעשה מדורה. באמת? כן. רק באמריקה.

סוף סוף החברים שלי באו. זה המדורה קטנה שלנו:

היה כיף מאד, אבל לא מיוחד כמו בישראל.

לשנה הבאה בישראל--מקום משוגע, אבל לפחות אפשר לעשות מדורה בלי פיקוח!

קשרים

...בס"ד

...או חבורים...
בשבוע הזה עשיתי קשרים בהרבה דרכים. אחרי יריד העבודה נפגשתי עם יועצת שלי
מ-"נפש בנפש", שפרתי את קו"ח שלי עוד פעם, והצטרפתי לכמה קבוצות מקצועיות
באינטרנט שיכולות לעזור לי להשיג את מטרתי למצוא עבודה שמתאים לי. בינתיים,
אולי אתנדב לביקור חולים במרכז העיר שני ימים לשבוע.

ואז הגיע ל"ג בעומר. שכנינו הזמינו אותנו לגינם למדורה ופיקניק, בזמן שהיו
לכל השכונה מדורות ופיקניק, ואפילו מוסיקה עד אחרי חצות. השנה שעברה הייתה
פעם ראשונה לנו, ישבנו והתבוננו הכל, היינו מרותקים. השנה, הבאנו קציצות
(המבורגרים), כריים עוף ויין, שכולם נהנו, ונגנתי בגיטרה בעוד שאחרים שרו.
כמה חברותי גם באו שלא ראיתי בהמון זמן.

אני עוד לא מוכנת לטייל למירון. עולי יום אחד. אני יודעת שכמה שכנותי רוצים
לטייל שם השנה הבאה...עם משיח עוד לא יגיע.

או כן, התמונה היה מצולם השנה שעברה...בעלי לא רצה לצלם השנה.

ספרייה מלאה במיסיונרים

אני מתנצל שעוד פעם פספסתי את היום שלי. אבל, משהו מעניין קרה היום ברחובות שאני מאוד רציתי לספר לכם. קודם כל, אמש לא עבר עליי בקלות. אחרי האימון שלי, הגעתי הביתה מרוסק לגמרי - אבל לא הלכתי לישון מפני שאני לומד יוונית קלאסית ולכן החלטתי ללמוד מאוחר בלילה. קמתי מוקדם (6:45) כדי ללכת לאולפן בבוקר. יצאתי באמצע השיעור כי הייתי משועמם וגם עייף. חזרתי לרחובות והחלטתי ללכת לספרייה.

בדרך הביתה ראיתי משהו מוזר: קבוצה של בערך עשרה אנשים לובשים חולצות כחולות עם משהו כתוב בשני הצדדים. בצד הראשון כתוב "ישו = ישוע" וזה תפס לי את העיניים. אז ראיתי את הצד השני עליו כתוב "ישוע = ישועה" ועצרתי בדרך. זאת הפעם הראשונה שראיתי מיסיונרים ברחובות למרות שלאחרונה שמעתי סיפורים מכמה אנשים בעבודה על מיסיונרים שראו בסביבות הקניות בימים האחרונים.

פשוט התפלאתי ורציתי לשאול מה אתם חושבים על הנושא הזה. נא להשאיר תגובות!

לב קורא

קנדי בנושא קנדי

קוראים לי קנדי ועליתי לארץ לפני שנתיים וחצי עם בעלי מרק. אנחנו גרים בתל אביב בן שוק הכרמל לבן חוף הים-מקום נפלא. אני עובדת כקומיקאית (סטנדאפיסטית) כבר עשרים שנה ובתור מורה לרייקי כבר עשר שנה. כדי להכיר אותי קצת, היכנתי כמה רשימות.





5 דברים שמצחיקים אותי

1. 1. כשהישיבה החרידית שנמצאת על ידינו מחליפה

כיתות- כל שעה, ברמכולים נשמעים שירים מחג המולד כגון "רודולף האייל עם האף האדום" " אנחנו מאחלים לכם חג המולד שמח" וזנגל בלס (פעמונים מצלצלות)"

2. כשריב מתפרץ בקופת חולים בן קבוצה של אנשים שמחקים לרופא שבכלל עדיין לא הגיע.

3. משפחה 3 דורות שעולים לרכבת עמוסה ומחפסים 10 מקומות ביחד-הם ממשיכים ללכת כדימה ואחורה בלי םוף כאילו זה יציאת מצרים מהמדבר.

4. מצילים שמשגיחים על מיליון שוחים ופתעום צועקים "את עם הילדה- תעברי משם."

5. מישהוא מתחלק ונופל על משהוא, בתנאי שהוא לא נפצא.

5 דברים שגורמים לי לחייך

1. כשאני מתעמצת לקרוא פרסומת על שלט בעברית וכשאני סוף סוף מצליחה, מסתבר שזה היה באנגלית.


2. גשם. לכל היותר חזק הגשם, החיוך גדל באותה מידה.


3. שכל קפה הפןך שתזמין מכל מקום בארץ יגיע עם ציור של לב או פרח באמצע הקצפת.


4. לעמוד בחוץ ביום סוער בירושלים ולראות גברים רצים אחרי הכפות שלהם. אם אנחנו באמת העם הנבחר, למה אנחנו זקוקים לםיכות להחזיק את הכיפות על הראש?


5. ילדים מהמזרח הרחוק שמדברים בעברית להוריהם.

מה מצחיק אותכם וגורם לכם לחייך? קנדי

מי מסתקל במירוץ למיליון?

אני ממש אוהבת את המירוץ למיליון, הAMAZING RACE הישראלי. זה מאוד מעניין להראות מקומות שונות בעולם ולראות אך ישראלים משתדרים בלחץ במירוץ. אם אתם לא יודעים, במירוץ זוגים שונים צריכים ללכת ממקום למקום ולעשות משימות קשות בכול מקום. בסוף(כימאת) כל יום (אבל לא כל פרק בטלוויזיה), הזוג שמגיעו אחרונים למתרה צריכים לצת מהמירוץ.

אם אתם מסתקלים, מי אתם אוהבים? אני אהבתי שני הזוגות בצד הימים של התמונה, הקיבוצניקיות והשמן והרזה. שניכם היו מאוד חמים עם כולום שהם מפגשו בדרך, וגם הקשר הזוגי שלהם היו טובים. אבל הם לא היו מספיק בכושר טוב, אז הם הפסידו במירוץ.

הזוג שעדיין במירוץ שאני אוהבת זו הבלונדיניות (שלובשות רק ורוד!). הן נראות חלשות וקטנות, אבל באמת הן חזקות, "גדולות" בסלנג הישראלי-- "פיטריות." גם יש להן קשר טוב-- הן אף פעם לא מריבות, והן אף פעם לא מפסיקים לתת למירוץ כל הלב, גם שהן במצב מאוד גרוע. אבל עכשיו הן באמת במצב גרוע... וכנראה הן יוצאות מהמירוץ בפרק הבאה. אני לא יודעת מי אני בעד אם הבלונדיניות יוצאות מהמירוץ!! מיה ועמיחי, אולי? אני לפחות אוהבת את השם של מיה (והדבר שהיא כותבת את "מיה" בלי א', כמו אני!).

ניראה. אני לא אוהבת "שיא וגי" עכשיו, וגם לא הבעל בזוג נשוי.

אני יודעת שזו סידרה תפשי, אבל אני לומדת עברית מהכל! אני חושבת שזוג עולים חדשים יכול להיות מעניין להראות במירוץ הבאה, לא?

ב'סד

16 א''ר תשס'ט

לפני שבוע שמחתי להקיר את חיה, העולה שכותבת בבלוג הזה בימי רביעי. נפגשנו בסמינר קורות חיים מחברת נפש בנפש.

לעיתים יש לי הפתעות - אני פוגשת חברים לא צפוי מקומות ברחבי הארץ. איזה כ'ף!

בכל מקרה, דיברנו במקצוע הכתיבה. שנינו נהנות שיתוף מידע, כדי לסייע כדי לעורר סקרונות ושל אנשים אחרים.

תודיו לי מה אתם חושבים על הודעות שלי. שלחו לי הודעה לכתובת דואר אלקטרוני giveretgolani@gmail.com

לנסות את הצו ראשון (לא באמת) אבל... אההההה...

היה לי אתמול הזדמנות לתרגל את היום הראשון של הצבא. הייתי עצבני... מאד עצבני... מאד מאד מאד מאד מאד עצבני. למה? אני יכולה לכתוב בעברית טוב, ואני אוהבת את זה. אבל אני מאד מתבישת כשאני צריכה לדבר עברית עם כל אחד: המורה שלי, החברים שלי, הרב שלי, אפילו עם החתול שלי (כן, כן לפעמים אני מדבר עברית לחתולים הקטנים שלי לתרגל)... אני יודעת שאני קצת מטופשת אבל זה איך בן-ציון בן-יהודה, הבן הראשון של אליעזר בן-יהודה, למד את השפת עברית כשאין לו אף אחד לדבר איתו. בכל-אופן, דברתי עברית לתרגל לצו ראשון אבל שכחתי את כל השפה... אז דיברתי את המילה "אההההההההה" אוד ואוד.

יש לי שלוש חודשים לפני הצו ראשון שלי באמת. אולי היומן רשת (בלוג זה מילה?) הזה יעזור לי להרגיש יותר בתוחה בי ולהשתפר את האוצר מילים שלי.

אהההההה... שבת שלום!

פגישות - ע"י חוה

אני רוצה לחודות מאוד ללב על לקחת את מקום שלי אתמול. גם אני מתנצלת שלא יכולתי לפרסם ביום הנכון שלי.

ביום שני בבוקר, בעלי ואני הלכו לסמינר על העסקה ב"נפש בנפש" בירושלים. למדנו על כל החדשות על שוק העבודה, כתיבת קורות-החיים (קו"ח), והשתתפות בראיונות. לפני ההתחלה, הכרתי את אישה מאוד מעניינת ואינטליגנטית. אחרי הפגשה היא ניגשה לי ואמרה לי שהיא מכירה אותי. היה מוגלה שהיא בכבודה ובעצמה...יוכבד גולני! בסוף, קניתי את ספר שלה, עפ"י תרגום שלי, "זה משברי! ואבכה עם אצטרך (It's MY Crisis! and I'll Cry If I Need To) אני ממש ממליצה שהיא תתרגם אותו לעברית, אם כבר היא לא עשתה. אני חושבת שדוברי עברית ימצאו אותו שמושי כמו דוברי אנגלית.

יריד עבודה עקב למחרת במרכז העיר. עדיין לא מצאתי כלום, אך השארתי את קו"ח שלי אם כמה אנשים, ואקבל עוד הצאות מהמשרדים ממשלתיים שהיו שם.

קוראים יכולים לקרוא את קו"ח שלי בעברית ב-http://www.bar-levi.net/ChavaCV_HE.pdf.

סגירת מרכזי הקליטה בארץ

אני מאוד מצטער שפספסתי את התור שלי אתמול. הייתי קצת עסוק, אבל יש לי על מה לכתוב היום. :)

כשאני באתי לארץ, גרתי יומיים במרכז קליטה. אני יודע שיש הרבה אנשים שבאים למרכזי קליטה, לומדים עברית ואז הולכים לחפש עבודה. אני לא ממש הסתדרתי במרכז קליטה כי החברים שלי אמרו לי שהם לא יבואו לבקר אותי שם (זה היה רחוק מידי מהערים שלהם), ואם אני ארצה לראות אותם הייתי חייב לעבור לדירה שלהם ולגור איתם עד שאמצא עבודה ואשכור דירה משלי. אז, ככה עשיתי ואני חושב שזה עדיף.

אבל יש מלא אנשים שלא יכולים לבוא לארץ בלי עזרת מרכז הקליטה. לכן, התפלאתי השבוע כשמישהו באולפן שלי אמרה שהממשלה כבר סוגרת את כל המרכזים האלה. עוד לא קראתי על זה כלום, אבל רציתי לשאול אם יש פה מישהו שיכול לוודא את השמועה הזו. איזה באסה זה יהיה אם אין לעולים חדשים דרך להגיע לארץ בלי המון כסף. שמעתם משהו על זה?

ב'סד

9 אי-יר 5769

אני מבקשת למחילה שאחרתי לכתוב היום. עסקתי בכמה דברים.

כמה קוראי הבלונ הזה רוצים לדעת למה אני עסוקה לדבר ברדיו וגם לכתוב כתבות. הנה הסיבה: אני רואה לתוצאה טובה מתקשורת.ברכה גדולה להבין אחד לשני. יכולים לסדר את פטרונות לבעיות עים תקשורת. אני שמחה לעזור לעולם לפטר את בעיות. יש לי יכולת להתקשר, למצוא את מקורות עזרה ואנשים עים חוש לעזור.

להתראות, יוכבד

יותר טוב משעון מעורר

עכשיו, החתולים שלנו בדיאטות. החתול הבחור שלנו-- שבא איתנו מהארה''ב-- תמיד היה חתול גדול (כמאת 7 קילו). בארץ, כשאנחנו לא נותנים לו לצאת מהדירה שלנו, כל ההתעמלות שלו זה להצפות בציפורים מהחלון. אז הוא מתחיל להיות לא סתם גדול וגם כן שמן.

החתול הקטן שלנו (שמצנו ברחוב בגיל 3 שבועות באוגוסט) רץ כל היום ושובר כל משהוא מוצא בדירה, אבל גם הוא מתחיל להיות קצת שמן. (הוא נראה קצת כמו חתולה בהריון, אולי בגלל שהוא גונב כל האוכל של הגדול. אין מה לעשות.)

אז, עכשיו אנחנו קונים להם אוכל מאוחד-- לחתולים מסורסים-- ורק נותנים להם אוכל שני פעמים ביום. הבעיה זה כשבעלי נותן להם אוכל כשהוא בבית-- זאת אומרת מוקדם בבוקר (6:30) ובערב. אבל בסופ שבועה,אנחנו לא רוצים לקום ב6:30 בבוקר. למרות זאת, החתולים רוצים לאכול, אז כל בוקר בשש הם באו עלינו ועושים רעש עד שאנחנו קמים ונותנים להם מלאכול. כל בוקר, גם בשבת.

עכשיו אנחנו מנסים לתת להם אוכל רק ב12:00 ולפני כשאנחנו הולכים לישון. היום הם לא היו שמחים בבוקר, אבל אני מקווה שבכמה ימים הם יפסיקו להתלונן בשש בבוקר. נראה!

(זוס, החתול הגדול שלנו, בתמונה. הוא יפה, לא?)
***
משהו שמאוד עוזר לי (ואני צריכה כל העזרה!)--בודק איות (spell checker) בעברית לפיירפוקס:
https://addons.mozilla.org/en-US/firefox/addon/3646

בני דודים - על ידי חוה

בלילה 2 ב-אפריל התחתנו בת דודה שלי מתל אביב וארוס שלה בחתונה מרוקי במקום מאוד יוצא דופן: המושב מאוד יפה עין תמר, דרום מים-המלח. האתר היה קניון בדיוק חוץ מהמושב, שהיה לו הרבה עיצובי סלע קדומים ושמים תמימים למעלה. עוד מ-700 אנשים היו שם, הרבה מהמקום קרוב, קיבוץ עין גדי.

בת דודה שלי היא מאוד ענווה וגם דרמטית -- היא למדה ריקוד הרבה שנים מאז ילדותה. החתונה הייתה דרמטית מאוד, אתם יכולים לתאר לעצמכם מהתמונה לצד שמאל. מזל טוב למשפחה הדשה ושהם יגדלו ב"ה!

בעלי ואני בילינו פסח עם בני דודים שלו בשילה - כן, אותו המקום שבו היה המשכן 369 שנה לפני היה בנויה בית המקדש הראשון. יש לבת דודה שלו ובעלה שבעה בנים ושני נכדים, בלי עין הרע. שהם יגדלו הרבה, ב"ה!

יום העצמאות

אני מקווה שכולם יבלו במסיבות ומנגלים ביום העצמאות הזה! אני הולך לבקר חברים בבת-ים. שיהיה לכם ערב מצוין!

מה אתם קוראיםל? (ממיה)

החתול שלנו, "פקסל," שגם אוהב ספרים.

אני ממש אוהבת לקרוא. באמת, אני לא יכולה לקרוא כל הזמן בגלל שכשאני באמצע ספר, אני לא רוצה לעשות שום דבר חוץ מלקרוא-- אני קורת בלילה, באמצע היום, וכשאני אוכלת. אני קוראת בדרך כלל ספרים לנשים, דרמות וקומדיות-- מברברה קינגסולבר עד ג'ניפר ווינר. אהבתי לקרוא משהייתי קטנה-- קראתי "הרשת של שרלוט" (CHARLOTTE'S WEB) בגיל חמש, לפני שבאמת הבנתי את כל המילים.

אני מנשה למצוא את האותו אומץ כשאני כותבת בעברית עכשיו. הבעיה העיקרית בשבילי כשאני קוראת בעברית זה כשאני קוראת כל כך לאת... וגם כשאני לא מבינה כל המילים. הספר היחידה שקראתי בעברית היה "שעשני כרצונו." בסוף זה לא היה ספר כל כך טוב, אבל זה היה פשות להבין כי הסופרת כתבה בסגנון מאוד רפטיבי-- היא אמרה כל דבר לפחות שני פעמים. עכשיו אני מתחילה לקרוא ספר בשם "קודם כל, תרגעי." (זה היה קשה למצוא את התמונה הזאת, כי המון ישראלים באינטרנט אומרים אחד לשני לרגע!) קראתי רק פרק אחת, אבל זה ניראה פשות וכיף. קראתם ספרים בעברית? איזה ספרים אתם אוהבים?

רוצים להבין את קופת חולים? לדבר עברית עים הNifty Ivrit Cheat Sheet?

ב'סד

תתקשרו לArutz Sheva's Aliyah Revolution Show ביום ראשון 7.5.2009 (May 7 2009) בשעת 1830 (6:30PM )!

למה????

כדי לשמוע ליוכבד גולני בסיכה. הנדון? איך להתמודד במצב רפואי בארץ, וגם ללמוד לדבר ספת עברית עם The Nifty Ivrit Cheat Sheet!

להתראות!

יוכבד

http://www.itsmycrisisandillcryifineedto.blogspot.com/

שלום וברכה לכולם!

בס"ד

אני מקווה שיש לכם שבוע טוב! אני חוה. אני קצת זקנה יותר מהמחברים העמיתים שלי בבלוג הזה, וגם נראה לי שחוסר לי רקע בעברית בהשוואה להם. בכל זאת, אני מקווה לכתוב עם הטוב ביותר מהם. לפצות לחסר הרקע שלי, בליתי שנה שלמה באולפן.נולדתי בקליפורניה במחנה חיל ים , גדלתי במסאצ'וסתס, ביליתי בגרותי בפנסילבניה ודלאוור ועכשיו אגור כל שנישאר בחיי בארץ הקודש, ארץ ישראל עם בעלי מאוד מיוחד. אנחנו כמו היונים בתמונה, שצלמתי ממרפסתי. גם אני אוהבת את ריח הלימונים (זה לא ביצה בתמונה, אלא לימון. :=) ). ב"ה, אנחנו נשויים כמט 20 שנה.

לקח לנו הרבה זמן להחליט לעלות, בעקר מפני שאנחנו מעולם לא ביקרנו בארץ. פחדנו מאוד מהחדשות - באמריקה החדשות מראה כל מני רעות ולא הטובות. בסוף שכנעתי את בעלי שנבקר, וביקרנו פעם ראשונה ב-2005, ועוד פעם ב-2006. הוא התאהב בארץ ו"מה שנשארת היא היסטוריה." הגענו לארץ בםפטמבר 2007 להודות לה" ונפש בנפש.אני מנגנת בגיטרה ושרה לנשים - בעובדה אני בקבוצת נשים בשכונתי ששרות לנשים. עם רוצות לדעת עוד, תגידו לי ואכתוב עליו בבלוג בעתיד.השבוע הבה, אגיד לכם על חתונה בלתי רגיל במדבר הארץ.

יום השואה תשס"ט

שלום, חברים שלנו ב"עולים אומרים"! היום תורי לכתוב לכם משהו קטן. צריכים לדעת שאתמול נפתחה ועידת האו"ם נגד גזענות* . למען האמת, זאת ועידה נגד ישראל ובעד מכחישי השואה. אני לא יכול להאמין שבימים האלה יש אנשים שלא מקבלים את האמת של השואה. זה פשוט לא יאומן!

לב קורא

וְעִידָה - conference || הָאוּ"ם - the UN || גִּזְעָנוּת - racism

נ.ב. כתבתי את הפוסט הזה אחרי חצות ביום ג'. יש טעות בשעה ותאריך בהודעה. :)

השמש זורחת

ב'סד

אני מתנצלת שאחרתי: היו בעיות אצל GOOGLE

אני רוצה להגיד לכם שהשמש זורחת בארץ ישראל. האוויר מצוין! הרוח פה גם כן נהדר: עמדנו באחדות בשעת 10 בבוקר כדי להקשיב פעמון הזיכרון.

יש לנו תועלת לחיות בארץ הקודש. היא מתנה מה'.

תחזרו הביתה. אנחנו מצפים!

יוכבד
http://www.linkedin.com/in/yochevedgolaniink

גם קצת יותר עליי...(מיה)

בסדר, יש לי יותר לספר על החיים שלי חוץ מ"אני כותבת לאט לאט בעיברית" (למרות שזה נכון!). כשקראתי את הפוסט המדהים של לב, הבנתי שאני כמעט לא אמרתי שום דבר לאצמי!

כמה דברים עליי:

• גדלתי בחווה בפנסילווניה (כן, חוות עזים), עם שני אחים גדולים ואחות קטנה.
• הדבר הראשון שלמדתי בעברית היה הארבע שאילות.
• עשיתי בית ספר בביית עד האוניברסיטה. (לא הלכתי לבית ספר רגיל.) כל החברים שלי היו נוצרים!
• אני ממש אוהבת לכתוב ורוצה לכתוב ספר... באנגלית, כמובן.
  
• יש לי שני חתולים יפים, אחד שהייבינו מארה''ב ואחד שמצנו ברחוב בארץ.
• "אנחנו" זה אני והבעל הנפלא שלי. פגשתי אותו בבית חב''ד!
  
• רצתי שלוש מרתונים עם אבי! הזמן הכי טוב שלי היה .3:56
• אני בת 25 וחצי :)
• אני אוהבת להסתכל בסידרות טיפשות בטלוויזיה. מישהו פא אוהב "מרוץ למיליון"? אני בעד הבלונדיניות!