בס"ד
אני מקווה שיש לכם שבוע טוב! אני חוה. אני קצת זקנה יותר מהמחברים העמיתים שלי בבלוג הזה, וגם נראה לי שחוסר לי רקע בעברית בהשוואה להם. בכל זאת, אני מקווה לכתוב עם הטוב ביותר מהם. לפצות לחסר הרקע שלי, בליתי שנה שלמה באולפן.נולדתי בקליפורניה במחנה חיל ים , גדלתי במסאצ'וסתס, ביליתי בגרותי בפנסילבניה ודלאוור ועכשיו אגור כל שנישאר בחיי בארץ הקודש, ארץ ישראל עם בעלי מאוד מיוחד. אנחנו כמו היונים בתמונה, שצלמתי ממרפסתי. גם אני אוהבת את ריח הלימונים (זה לא ביצה בתמונה, אלא לימון. :=) ). ב"ה, אנחנו נשויים כמט 20 שנה. 
לקח לנו הרבה זמן להחליט לעלות, בעקר מפני שאנחנו מעולם לא ביקרנו בארץ. פחדנו מאוד מהחדשות - באמריקה החדשות מראה כל מני רעות ולא הטובות. בסוף שכנעתי את בעלי שנבקר, וביקרנו פעם ראשונה ב-2005, ועוד פעם ב-2006. הוא התאהב בארץ ו"מה שנשארת היא היסטוריה." הגענו לארץ בםפטמבר 2007 להודות לה" ונפש בנפש.אני מנגנת בגיטרה ושרה לנשים - בעובדה אני בקבוצת נשים בשכונתי ששרות לנשים. עם רוצות לדעת עוד, תגידו לי ואכתוב עליו בבלוג בעתיד.השבוע הבה, אגיד לכם על חתונה בלתי רגיל במדבר הארץ.
לכולם בבלוג הזה היו חיים כל כך מעניינים! כל הכבוד לך, חוה-- אזה פוסט מדהים. אני מקווה שגם בעלי ואני נוכל להייות כמו יונות שמחות בעוד 16 שנים! אני ממש רוצה לשמוע יותר על הקבוצת נשים שלך והכל.
השבמחקשלום, חוה!
השבמחקכמו מיה, שמחתי מאד לקרוא את הסיפור שלך! לא נראה לי שחסר לך כלום בעברית שלך. כתבת מאד יפה. :) אני להוט לקרוא עוד ממך ולשמוע יותר מסיפורך.
יש לי חברה מאד מוזיקלית. היא אוהבת לשיר וגם מנגנת בפסתר. היא גרה בראשון לציון (ראשל"צ). את יכולה להגיד באיזו עיר את גרה? אולי אתן תיכרו ותשירו יחד?!
ממש תודה לכם, מיה ולב, על המילים הנחמדות! הבלוג הזה מאוד נחמד, ונעשה את זה אפילו עוד יפה!
השבמחקאני גרה בירושלים בשכונת קרית משה, ואני שמחה לשמוע על מוסקיות! גם אני רוצה לשאול את ראשית הקבוצה שלי לפני שאשים רשומה (= פוסט) עליה.