יום שישי, 8 במאי 2009

לנסות את הצו ראשון (לא באמת) אבל... אההההה...

היה לי אתמול הזדמנות לתרגל את היום הראשון של הצבא. הייתי עצבני... מאד עצבני... מאד מאד מאד מאד מאד עצבני. למה? אני יכולה לכתוב בעברית טוב, ואני אוהבת את זה. אבל אני מאד מתבישת כשאני צריכה לדבר עברית עם כל אחד: המורה שלי, החברים שלי, הרב שלי, אפילו עם החתול שלי (כן, כן לפעמים אני מדבר עברית לחתולים הקטנים שלי לתרגל)... אני יודעת שאני קצת מטופשת אבל זה איך בן-ציון בן-יהודה, הבן הראשון של אליעזר בן-יהודה, למד את השפת עברית כשאין לו אף אחד לדבר איתו. בכל-אופן, דברתי עברית לתרגל לצו ראשון אבל שכחתי את כל השפה... אז דיברתי את המילה "אההההההההה" אוד ואוד.

יש לי שלוש חודשים לפני הצו ראשון שלי באמת. אולי היומן רשת (בלוג זה מילה?) הזה יעזור לי להרגיש יותר בתוחה בי ולהשתפר את האוצר מילים שלי.

אהההההה... שבת שלום!

יום חמישי, 7 במאי 2009

פגישות - ע"י חוה

אני רוצה לחודות מאוד ללב על לקחת את מקום שלי אתמול. גם אני מתנצלת שלא יכולתי לפרסם ביום הנכון שלי.

ביום שני בבוקר, בעלי ואני הלכו לסמינר על העסקה ב"נפש בנפש" בירושלים. למדנו על כל החדשות על שוק העבודה, כתיבת קורות-החיים (קו"ח), והשתתפות בראיונות. לפני ההתחלה, הכרתי את אישה מאוד מעניינת ואינטליגנטית. אחרי הפגשה היא ניגשה לי ואמרה לי שהיא מכירה אותי. היה מוגלה שהיא בכבודה ובעצמה...יוכבד גולני! בסוף, קניתי את ספר שלה, עפ"י תרגום שלי, "זה משברי! ואבכה עם אצטרך (It's MY Crisis! and I'll Cry If I Need To) אני ממש ממליצה שהיא תתרגם אותו לעברית, אם כבר היא לא עשתה. אני חושבת שדוברי עברית ימצאו אותו שמושי כמו דוברי אנגלית.

יריד עבודה עקב למחרת במרכז העיר. עדיין לא מצאתי כלום, אך השארתי את קו"ח שלי אם כמה אנשים, ואקבל עוד הצאות מהמשרדים ממשלתיים שהיו שם.

קוראים יכולים לקרוא את קו"ח שלי בעברית ב-http://www.bar-levi.net/ChavaCV_HE.pdf.

יום רביעי, 6 במאי 2009

סגירת מרכזי הקליטה בארץ

אני מאוד מצטער שפספסתי את התור שלי אתמול. הייתי קצת עסוק, אבל יש לי על מה לכתוב היום. :)

מרכז הקליטה ברעננהכשאני באתי לארץ, גרתי יומיים במרכז קליטה. אני יודע שיש הרבה אנשים שבאים למרכזי קליטה, לומדים עברית ואז הולכים לחפש עבודה. אני לא ממש הסתדרתי במרכז קליטה כי החברים שלי אמרו לי שהם לא יבואו לבקר אותי שם (זה היה רחוק מידי מהערים שלהם), ואם אני ארצה לראות אותם הייתי חייב לעבור לדירה שלהם ולגור איתם עד שאמצא עבודה ואשכור דירה משלי. אז, ככה עשיתי ואני חושב שזה עדיף.

אבל יש מלא אנשים שלא יכולים לבוא לארץ בלי עזרת מרכז הקליטה. לכן, התפלאתי השבוע כשמישהו באולפן שלי אמרה שהממשלה כבר סוגרת את כל המרכזים האלה. עוד לא קראתי על זה כלום, אבל רציתי לשאול אם יש פה מישהו שיכול לוודא את השמועה הזו. איזה באסה זה יהיה אם אין לעולים חדשים דרך להגיע לארץ בלי המון כסף. שמעתם משהו על זה?

יום ראשון, 3 במאי 2009


ב'סד


9 אי-יר 5769


אני מבקשת למחילה שאחרתי לכתוב היום. עסקתי בכמה דברים.

כמה קוראי הבלונ הזה רוצים לדעת למה אני עסוקה לדבר ברדיו וגם לכתוב כתבות. הנה הסיבה: אני רואה לתוצאה טובה מתקשורת.ברכה גדולה להבין אחד לשני. יכולים לסדר את פטרונות לבעיות עים תקשורת. אני שמחה לעזור לעולם לפטר את בעיות. יש לי יכולת להתקשר, למצוא את מקורות עזרה ואנשים עים חוש לעזור.

להתראות, יוכבד

יותר טוב משעון מעורר


עכשיו, החתולים שלנו בדיאטות. החתול הבחור שלנו-- שבא איתנו מהארה''ב-- תמיד היה חתול גדול (כמאת 7 קילו). בארץ, כשאנחנו לא נותנים לו לצאת מהדירה שלנו, כל ההתעמלות שלו זה להצפות בציפורים מהחלון. אז הוא מתחיל להיות לא סתם גדול וגם כן שמן.

החתול הקטן שלנו (שמצנו ברחוב בגיל 3 שבועות באוגוסט) רץ כל היום ושובר כל משהוא מוצא בדירה, אבל גם הוא מתחיל להיות קצת שמן. (הוא נראה קצת כמו חתולה בהריון, אולי בגלל שהוא גונב כל האוכל של הגדול. אין מה לעשות.)

אז, עכשיו אנחנו קונים להם אוכל מאוחד-- לחתולים מסורסים-- ורק נותנים להם אוכל שני פעמים ביום. הבעיה זה כשבעלי נותן להם אוכל כשהוא בבית-- זאת אומרת מוקדם בבוקר (6:30) ובערב. אבל בסופ שבועה,אנחנו לא רוצים לקום ב6:30 בבוקר. למרות זאת, החתולים רוצים לאכול, אז כל בוקר בשש הם באו עלינו ועושים רעש עד שאנחנו קמים ונותנים להם מלאכול. כל בוקר, גם בשבת.

עכשיו אנחנו מנסים לתת להם אוכל רק ב12:00 ולפני כשאנחנו הולכים לישון. היום הם לא היו שמחים בבוקר, אבל אני מקווה שבכמה ימים הם יפסיקו להתלונן בשש בבוקר. נראה!

(זוס, החתול הגדול שלנו, בתמונה. הוא יפה, לא?)
***
משהו שמאוד עוזר לי (ואני צריכה כל העזרה!)--בודק איות (spell checker) בעברית לפיירפוקס:
https://addons.mozilla.org/en-US/firefox/addon/3646